לא מצאנו את הדרך לנתב את האנרגיה באופן שתשמש אותנו בצורה מתאימה, והיא מתבטאת בצורות שונות של אי שקט.
יש אנשים שבמצב זה יעשו פעילות פיזית, ספורט וכדו', יש מי שידבר יותר מידי, יש מי שיריב, יכעס, יש מי שיכתוב, יש מי שיזום, יש מי שיאכל עד להתפקע, או ישקע מול הטלוויזיה עד שאי השקט יהפוך לכובד.
אם פנית לתהליך בשיטת גרינברג בשל אי שקט, סביר להניח שלא מצאת את הדרך להפיק מהאנרגיה הזו את מה שרצית. במילים אחרות לא הצלחת להירגע, ועדין להיות אנרגטי.
בתהליך בשיטת גרינברג נזהה איך חווית אי-השקט מופיעה פיזית בגוף, אלו אזורים בגוף קשורים לאי שקט. באיזה אופן אזורים אלו "מחזיקים" את האנרגיה. תלמד לעזוב החזקה זו ולאפשר לאנרגיה לזרום בגוף. יחד עם זאת תלמד להפסיק את האווירה שקשורה לאי-שקט.
בדרך זו תגלה גם למה קשור אי השקט – האם לעלבון שלא יכולת לשאת, האם תחושת כשלון שלא כאבת, האם לתסכול וכו'. כשתלמד לחוות את מה שיש, לא יהיה עוד צורך באי-שקט, ותוכל לחוות משהו חדש.
